ועדה מקומית לתכנון חדרה נ' פוליגון נדל"ן בע"מ ואח'

החלטה

ביום 2/8/11, הוגשה לביהמ"ש לעניינים מקומיים בחדרה בקשה של ועדה המקומית לתכנון ולבניה, למתן צו שיפוטי להפסקת ואיסור שימוש במעמד צד אחד ולפי ס' 239 לחוק התכנון והבניה.

כב' השופט מסארווה נתן צו איסור שימוש על פי המבוקש בבקשה.

הנימוקים למתן צו איסור השימוש היו אלו שפורטו בבקשה ובתצהיר המצורף לה, לפיהם המשיבים, חב' פוליגון נדל"ן, חב' יינות ביתן וחב' או מול בע"מ, מבצעים, כולם או חלקם, שימוש למבנים שבמתחם וזאת בניגוד לס' 19 להיתר הבניה, שקובע כי לא ייעשה שימוש במבנה כל עוד לא ניתן אישור מאת מהנדס העיר, כמפורט באותו ס' 19.

בקשה נטען, כי עבודות הגמר והפיתוח באותו מתחם טרם הושלמו, טרם הוסדרו דרכי הגישה ומשטרת ישראל ביקשה את התערבות הועדה המקומית לתכנון ולבניה לסגירת המתחם עד אשר תוסר הסכנה הבטיחותית והבטחונית ולפני שיקרה אסון. עוד נטען בבקשה כי גם איגוד ערים לכבאות טען בפניה למחלקת רישוי עסקים שהמתחם אינו עומד בדרישות האיגוד, וקיימת סכנה עקב הסדרי כיבוי אש שאינם נאותים.

ביום 3/8/11 הגישה המשיבה 3 בבקשה המקורית, חב' או מול בע"מ, בקשה לביטול צו איסור השימוש. בבקשתה נטען כי בבקשה המקורית למתן צו איסור השימוש לא פורטו העבודות שכביכול מבוצעות בסטיה מן ההיתר, והעובדה שטרם ניתן אישור מהנדס העיר לשימוש איננה "מפלילה" את כל עבודות הבניה, ואיננה הופכת את המתחם לכזה שנבנה מסטיה בהיתר. עוד נטען בבקשה, שככל שקיימת סטיה היא מינורית, שהמבקשת (חב' או מול בע"מ) לא ביצעה ממילא כל עבודות בניה, ולא היה מקום לעשות שימוש לגביה בס' 239 לחוק.

הדיון היום הוסיף בא כוחה של או מול בע"מ וטען כי לכל היותר היה מקום לעשות שימוש בחוק רישוי עסקים, ולו כך היה נעשה היה בפיה של או מול תשובה טובה לבקשה ההיא (בקשה שלא הוגשה), כי למעשה המחדלים של כיבוי האש והסדרי הגישה למקום, טופלו ואינם מהווים עוד בעיה; וככל שמדובר בבקשה למתן צו הפסקה לפי ס' 239 לחוק התכנון והבניה, הרי כאמור, תנאי מוקדם למתן צו כזה, הוא שתהיה עבירה לפי ס' 204 לחוק, בעוד שהמבקשת, חב' או מול, לא ביצעה כל עבירה לפי ס' 204 ואף לא נטען כי ביצעה עבירה כזו, ואף לו היה נטען, הרי העובדות המפורטות בבקשה של הועדה המקומית, אינן מגלות עבירה כזו לפי ס' 204, עבירה שאיננה קיימת כי חב' או מול לא ביצעה שום עבודה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושמעתי את טענות הצדדים, אני דוחה את הטענה שלא היה מקום לעשות שימוש בס' 239 לחוק התכנון והבניה.

ס' 239 לחוק קובע כי משנעשתה עבודה או השתמשו במקרקעין בדרך ובנסיבות שיש בהן משום עבירה לפי ס' 204... רשאי ביהמ"ש לצוות על מי שנראה לביהמ"ש אחראי לביצוע העבירה להפסיק את העבודה או את השימוש.

ס' 204 לחוק התכנון והבניה קובע במפורש כי המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר, כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר, דינו מאסר שנתיים.

בס' 204 (ב) נאמר המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בסטיה מהיתר דינו מאסר שנה.

במקרה שבפניי מדובר, ללא ספק, לפחות בשימוש במקרקעין בסטיה מהיתר, וזאת משום שעל פי ההיתר (ס' 19 לתנאי ההיתר) אסור לאכלס את המבנה ולעשות בו שימוש בטרם נתקבל אישור של מהנדס העיר.

בדיון שאלתי את ב"כ המשיבה 3, או מול בע"מ, האם אישור לפי ס' 19 התקבל, והוא לא יכול היה להצביע על אישור כזה ולמעשה הוא לא חלק על כך כי אישור כזה נתקבל, ממש כנטען בתצהיר הועדה המקומית. למעשה גם מהתצהיר התומך בבקשת או מול נאמר כי אישור כזה לא התקבל.

הוצגו בפני תמונות המראות כי עבודות במקום עדיין נמשכות.

בנסיבות אלו, ברור שהיה מקום לעשות שימוש בס' 239, והשאלה היא האם השימוש שנעשה הוא מוצדק גם בדיעבד והאם יש מקום להותיר את הצו שניתן על ידי כב' השופט מסארווה ביום 2/8/11 על כנו.

גם אם אצא מהנחה שבינתיים הוסדרו הבעיות של כיבוי אש ושל גישה למתחם (לכאורה מדובר בטענות בעלמא), עדיין מדובר בשימוש בסטיה מהיתר בהעדר אישור של מהנדס העיר, מדובר במתחם גדול, דיירים אחרים במתחם נמנעו מלאכלסו ולהתחיל לפעול בו רק משום שהיתר כזה עדיין אינו בידיהם, ויש ממש בטענת בא כח הועדה שביטול הצו השיפוטי לפי ס' 239 שניתן נגד חברת או מול, יהיה בו מסר שמי שמכבד את החוק ומקיים אותו אינו אלא טיפש.

באשר לטענת או מול בע"מ שפרנסתן של משפחות רבות תלויה בהמשך הפעלת הנכס על ידם, הרי שטענה זו נכונה בדרך כלל בכל מקרה שבו מתנהל עסק, או ללא רישיון לפי חוק רישוי עסקים, או בניגוד לחוק התכנון והבניה. זהו שיקול חשוב, אבל אינו השיקול היחיד, מי שבוחר לפתוח עסק מבלי להמתין לקבלת טופס 4, צריך לקחת בחשבון גם את הנזקים הללו.

סיכומו של דבר, אינני מבטל את הצו שניתן על ידי כב' השופט מסארוווה ביום 2/8/11 והוא יישאר על כנו.

ניתנה והודעה היום ח' אב תשע"א, 08/08/2011 במעמד הנוכחים.

אהוד קפלן, שופט